top of page
  • Writer's pictureLilach Gonen

איך מתמודדים עם אתגרי המעבר ומהם הפתרונות להסתגלות?

Updated: May 9

במקרים רבים, כאשר הילדים שלנו עוברים תהליך של רילוקיישן עם משפחתם הם חשים שעולמם חרב עליהם או בלבול/חרדה מהלא נודע. מניסיון אישי הם יכולים לומר לנו ההורים: "אתם הורסים לי את החיים!" או כמו לקוחה שתפה שהבת שלה אמרה: "בישראל הייתי חכמה, וכאן אני טיפשה", או ״הלוואי ויגמר לכם הכסף ולא נטוס״ ועוד.

משפטים כאלה לא אחת גורמים לנו ההורים להרגיש אבודים או לרגשות אשמה גדולים. 

המעבר לסביבה חדשה כרוך באתגרים משמעותיים עבור הילדים שנאלצים להתנתק מהרגשת ביטחון או המוכר אצל הנוער התנתקות מ"קבוצת השווים" שליוותה אותם והיוותה מעגל שייכות משמעותי עבורם. חוסר הרצון שלהם לעזוב את המוכר גורם לחוסר מוטיבציה לראות את הפוטנציאל הקיים במדינה החדשה. אנו כהורים חייבים לעכוב אחרי הדברים כדי לוודא שהבדידות והניכור שהם חשים לא יובילו לחוסר ערך עצמי ואצל הגדולים יותר אפילו לדיכאון.

מניסיון שלי כאם למשפחה שעברה רילוקיישן וכמי שמתמחה מוסמכת בסיוע לילדים ובני נוער הנמצאים לקראת מעבר או שכבר עברו לסביבה חדשה, הסיבות העיקריות לחוסר שיתוף פעולה שלהם  במעבר לסביבה חדשה, נובע מפערים תרבותיים ולמידה בשפה זרה, שיוצרים קושי בהשתלבות והתקשרות. המעבר מלהיות תלמידים מובילים או טובים לתלמידים המתקשים בלמידה עלול לגורם להם להרגיש "טיפשים" ומבולבלים.


אז כיצד אנו כהורים נוכל להקל ולסייע להם להתגבר על האתגרים הללו? 

  1. חשוב שנבין שאנו ההורים עברנו תהליך ארוך של הפנמה והסתגלות לרעיון המעבר, בעוד שיום בהיר אחד אנחנו ״מנחיתים״ עלהם את המעבר בפתאומיות. לכן עלינו לתת להם את הזמן הנדרש לעכל את הבשורה. זוהי נקודה קריטית שתקבע במידה רבה את הצלחת השתלבותם ברילוקיישן במידה ונדע לנהל את זה בתבונה ורגישות, באופן כזה שלא ידחוק אותם לפינה. 

  2. כהורים עלינו לנהל שיח פתוח עם ילדינו. עלינו להקשיב להם ללא שיפוטיות להיות שם עבורם עם הכלה ושיקוף הרגשות שלהם ולהראות להם שטובתם האישית עומדת תמיד לנגד ענינו. חשוב שנשתף אותם במידע רלוונטי עבורם ולפרט בפניהם איך המעבר למרות תחושת הקושי, בסופו של דבר יכול להיטיב עימם. 

  3. עלינו כהורים לשמש דוגמה אישית עבור ילדינו. אם אנו כהורים נשב בבית ולא ניצור קשרים וניזום הזדמנויות עבורנו לא נוכל לבוא בטענות למתבגרים שלנו. בסופו של דבר הם רואים אותנו ולומדים מאתנו איך להתנהל במקום החדש. זכרו: הילדים שלנו מרגשים וקולטים אותנו. אם הם יראו שאנחנו מתקשים להתאקלם, להסתגל ולנו לא טוב, כל המאמצים שלנו ירדו לטמיון. 

  4. במקרים בהם אתם מזהים קושי הסתגלותי בו אתם אינכם מצליחים לתת לו מענה או הסתגרות של הילדים, במיוחד במקרים בהם אינכם זוכים לשיתוף פעולה זה המקום לקבל יעוץ. בנקודות קריטיות כאלה לא כדאי לחסוך בתמיכה מקצועית כי בסופו של דבר זה מה שיעשה את ההבדל בין הילדים שמצליחים להשתלב לבין הילדים שמסתגרים לנו בחדר מול העיניים. לסיכום, לכל אחד.ת יש את הסיפור האישי והקשר ייחודי שלו עם הוריו, המשפיע על התהליך כולו. אל תהססו להיעזר בהכוונה, ליווי וייעוץ במידת הצורך, כפי שלא הייתם מהססים לפנות לרופא אם הילד היה חולה.

0 views0 comments

Comments


bottom of page